Részlet #109

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עֲבֵרוֹת שֶׁהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים זֶה. חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר. שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים נ"א:ה') וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר. וּבַמִּדְרָשִׁים הִזְהִירוּ מְאֹד שֶׁלֹּא יַחֲזֹר וְיִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר. וְהִזְהִירוּ עַל זֶה מִשְּׁנֵי פָּנִים. הָאֶחָד – כִּי הוּא מַרְאֶה עַצְמוֹ מִקְּטַנֵּי הַבִּטָּחוֹן וּכְאִלּוּ אֵינֶנּוּ בּוֹטֵחַ עַל גְּדֻלַּת סְלִיחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. שֶׁהוּא נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע. וְהִזְכִּירוּ עַל זֶה (תהילים ל"א:י"ט) תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וְגוֹ'. וְהַשֵּׁנִי – כִּי אִם אֵינוֹ מַזְכִּיר זוּלָתִי הָעֲוֹנוֹת הַקּוֹדְמִים. יְדַמֶּה כִּי אֵין דַּאֲגָתוֹ זוּלָתִי עַל הָרִאשׁוֹנוֹת וְכִי לֹא חָטָא מֵאַחֲרֵי כֵן. וְאִם כֵּן יְדַמֶּה אֵינֶנּוּ חוֹפֵשׂ וְחוֹקֵר דְּרָכָיו. וְזֶה חֳלִי רָע הוּא. כִּי הַמַּשְׁגִּיחִים עַל נַפְשָׁם רוֹאִים בָּהּ תָּמִיד דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת אוֹ בְּמִדּוֹתֶיהָ. וּבַאֲשֶׁר מְקַצֶּרֶת מֵהַשָּׂגַת מַדְרֵגוֹת הַיִּרְאָה. אוֹ בַּאֲשֶׁר מְקַצֶּרֶת מִן הָעֲבוֹדָה וּמֵעֵסֶק בַּתּוֹרָה. כִּי הָעֳנָשִׁים גְּדוֹלִים עַל אֵלֶּה. גַּם כִּי פְּשִׁיעוֹת הַלָּשׁוֹן מְצוּיוֹת. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵין אָדָם נִצַּל מֵהֶן בְּכָל יוֹם. הִרְהוּר עֲבֵרָה. וַאֲבַק לָשׁוֹן הָרַע. וְשֶׁאֵינָם מְכַוְּנִים לִבָּם בִּתְפִלָּתָם פְּעָמִים רַבּוֹת. וְהַשְּׁלִישִׁית – כִּי יְדַמֶּה שֶׁהוּא מִתְפָּאֵר בְּהִתְוַדֹּתוֹ עַל הָרִאשׁוֹנוֹת לְבַדָּם כִּי לֹא חָטָא אַחֲרֵי כֵן. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשִׁים בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין לְךָ מִן הֶחָדָשׁ אַתָּה מִתְוַדֶּה עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. וּמָה שֶׁכָּתוּב וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. פֵּרְשׁוּ בַּמִּדְרָשׁ. שֶׁיְּהוּ נֶגֶד עֵינָיו וְנִזְכָּרִים בְּלִבּוֹ. אֲבָל לֹא יַזְכִּירֵם בְּפִיו. עוֹד פֵּרְשׁוּ בּוֹ בְּתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי שֶׁלֹּא יְהוּ בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ לֹא עֲשִׂיתָם. אֶלָּא כְּאִלּוּ עֲשִׂיתָם וְנִמְחֲלוּ. וּכְבָר זָכַרְנוּ זֶה בְּשַׁעֲרֵי עִקְּרֵי הַתְּשׁוּבָה. וְאָמְנָם יֵשׁ לוֹ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים כָּל יְמֵי חַיָּיו עַל סְלִיחַת עֲוֹנֹתָיו הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים. וְלִהְיוֹת יָרֵא וּמְפַחֵד אוּלַי לֹא הִשְׁלִים חֹק עִקְּרֵי הַתְּשׁוּבָה. וְהַשֵּׁנִית – כִּי הָעֲבֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כָּרֵת. יִסּוּרִין מְמָרְקִין אוֹתָן. כַּאֲשֶׁר זָכַרְנוּ. גַּם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. אָמַר (תהילים כ"ה:ז') חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר. אַךְ לֹא יַזְכִּיר הַקּוֹדְמוֹת בִּפְרָט. אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁב מֵהֶן וְהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁכְּבָר קִיֵּם מִצְוַת וִדּוּי בָּהֶם. וְיֵשׁ לוֹ לִבְטֹחַ שֶׁכְּבָר נִתְקַבֵּל וִדּוּיוֹ בְּמָה שֶׁהַוִּדּוּי רָאוּי לְכַפֵּר. אָכֵן כָּל הַיָּמִים יִתְפַּלֵּל עַל סְלִיחַת עֲוֹנֹתָיו. כַּאֲשֶׁר זָכַרְנוּ. וְאֵין מֵחוֹבַת הַתְּפִלָּה לְפָרֵט חֲטָאָיו. רַק מֵחוֹבַת הַוִּדּוּי. וְעוֹד מִטַּעַם אַחֵר צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל עֲוֹנֹת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים. כִּי אוּלַי יֵשׁ לוֹ עֲוֹנוֹת וְחַטָּאוֹת שֶׁלֹּא הִתְבּוֹנֵן עֲלֵיהֶם. לֹא זְכָרָם וְלֹא הִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם. וְכָעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ט:י"ג). מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי.