Részlet #16

<b>הָעִקָּר הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר – הַתְּפִלָּה:</b> יִתְפַּלֵּל אֶל הַשֵּׁם וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְכַפֵּר אֶת כָּל עֲוֹנֹתָיו. שֶׁנֶּאֱמַר (הושע י"ד:ג') קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. זֶה עִנְיַן הַוִּדּוּי. אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב. זֶה עִנְיַן הַתְּפִלָּה. וּפֵרוּשׁוֹ – וְקַח טוֹב מַעֲשֶׂה הַטּוֹב שֶׁעָשִׂינוּ. כִּי אָמְרוּ זַ"ל עֲבֵרָה מְכַבָּה מִצְוָה. וּבְעֵת הַתְּשׁוּבָה יִתְכַּפְּרוּ הָעֲוֹנוֹת וְתִתְעוֹרֵר זְכוּת הַמִּצְוָה וְיָאִיר נֵרָהּ. אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא הִגִּיהַּ אוֹרוֹ לִפְנֵי הַתְּשׁוּבָה. וְכֵן כְּתִיב (איוב ח':ו') אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה כִּי עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אִם זַךְ וְיָשָׁר הָיִיתָ לֹא נֶאֱמַר. אֶלָּא אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה. שֶׁעָשִׂיתָ תְּשׁוּבָה. כִּי עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ. עַתָּה אַחֲרֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשִׂיתָ. יָעִיר עָלֶיךָ כָּל הַצְּדָקוֹת שֶׁעָשִׂיתָ מִלְּפָנִים וַאֲשֶׁר הָיָה בֵּיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה. וְנָטַעְתָּ אֵשֶׁל אַכְסַנְיָא. כמ"ש (איוב ל"א:ל"ב) דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח וְקֹדֶם הַתְּשׁוּבָה לֹא הָיוּ צִדְקוֹתֶיךָ מְגִנּוֹת עָלֶיךָ. וְאַחֲרֵי שׁוּבְךָ וְסָר עֲוֹנֶךָ. יָעִיר זְכוּתְךָ וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ. וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. יַחְשֹׁב וִדּוּיֵנוּ כְּחַטָּאת פָּרִים לְרָצוֹן לָנוּ לְפָנֶיךָ. וְהִזְכִּיר פָּרִים כִּי חַטָּאת פָּר הָיָה פְּנִימִי וְהָיוּ מַזִּין מִדָּמוֹ עַל הַפָּרֹכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. וְעוֹד יִתְפַּלֵּל בַּעַל הַתְּשׁוּבָה אֶל הַשֵּׁם. לִמְחוֹת כָּעָב פְּשָׁעָיו וְכֶעָנָן חַטֹּאתָיו. וְשֶׁיַּחְפֹּץ בּוֹ וְיִרְצֵהוּ וְיֵעָתֵר לוֹ כַּאֲשֶׁר אִם לֹא חָטָא. כָּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי אֱלִיהוּא עַל בַּעַל הַתְּשׁוּבָה אַחֲרֵי הַיִּסּוּרִין (איוב ל"ג:כ"ו) יֶעְתַּר אֶל אֱלוֹהַּ וַיִּרְצֵהוּ. כִּי יִתָּכֵן לִהְיוֹת הֶעָוֹן נִסְלָח וְנִפְדֶּה מִכָּל הַיִּסּוּרִין וּמִכָּל גְּזֵרָה. וְאֵין לַשֵּׁם חֵפֶץ בּוֹ. וּמִנְחָה לֹא יִרְצֶה מִיָּדוֹ. וְתַאֲוַת הַצַּדִּיקִים מִן הַהַצְלָחוֹת לְהָפֵק רָצוֹן מֵהַשֵּׁם וְשֶׁיַּחְפֹּץ בָּהֶם. וּרְצוֹנוֹ הַחַיִּים הַקַּיָּמִים וְהָאֲמִתִּיִּים וְהָאוֹר הַגָּדוֹל הַכּוֹלֵל כָּל הַנְּעִימוֹת. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ל':ו') חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ. וְנֶאֱמַר (תהילים פ':כ') ה' אֱלֹקִים צְבָאוֹת הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין לָנוּ אֶלָּא הֶאָרַת פָּנֶיךָ. וְהוּא עִנְיַן הָרָצוֹן וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ וּבֵאַרְנוּ זֶה. עַל כֵּן תִּרְאֶה בִּתְפִלַּת דָּוִד בְּעֵת הַתְּשׁוּבָה. אַחֲרֵי שֶׁאָמַר (תהילים נ"א:ד') הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי. הִתְפַּלֵּל עוֹד עַל הָרָצוֹן לִהְיוֹת רָצוֹן הש"י בּוֹ כְּקֹדֶם הַחֵטְא. וְאָמַר (תהילים נ"א:י"ג) אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי. אַחֲרֵי כֵן הִתְפַּלֵּל וְאָמַר (תהילים נ"א:י"ד) הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ. שֶׁיִּהְיֶה נִסֵּי הַשֵּׁם וְיִשְׁעוֹ מְצוּיִים אִתּוֹ וְשֶׁתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה. וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר (שם) וְרוּחַ נְדִיבָה תִּסְמְכֵנִי. פֵּרוּשׁוֹ – הִנֵּה קָטֹנְתִּי מִפְּנֵי פִּשְׁעִי וְאֵינִי רָאוּי לְנִסֶּיךָ וּלְהִגָּלוֹת עָלַי זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ. וְאִם נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי. אֵינִי כְּדַאי לִהְיוֹת נֶאֱהָב וְרָצוּי כְּיַרְחֵי קֶדֶם. אֲבָל בְּרוּחַ נְדִיבָה תִּסְמְכֵנִי כִּי אֵין קֵץ לְנִדְבָתְךָ וְטוֹבָתְךָ וּבָא "וְרוּחַ" בְּחֶסְרוֹן בֵּי"ת. כְּמוֹ (בראשית כ"ז:ל"ז) וְדָגָן וְתִירוֹשׁ סְמַכְתִּיו. וּבָעִנְיָן הַזֶּה אָמַר הוֹשֵׁעַ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (הושע י"ד:ה') אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה. עִנְיַן אֹהֲבֵם נְדָבָה כְּעִנְיָן מָה שֶׁאָמַר דָּוִד [ורוח נדיבה] תִּסְמְכֵנִי.