Részlet #37

עַתָּה נְבָאֵר מַעֲלוֹת חֹמֶר הַמִּצְוֹת וְהָאַזְהָרוֹת וְחִלּוּק הָעֳנָשִׁים: <b>הַמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה – חֹמֶר דִּבְרֵי סוֹפְרִים:</b> נִתְחַיַּבְנוּ מִן הַתּוֹרָה לְקַבֵּל תַּקָּנוֹת הַנְּבִיאִים וְהַשּׁוֹפְטִים. וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים וּלְהִזָּהֵר בְּגִדְרֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ז:י"א) לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל. וְגַם כִּי הֻזְהַרְנוּ מִן הַתּוֹרָה לְקַיֵּם עָלֵינוּ לִהְיוֹת עוֹשִׂים כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרֵנוּ. אָכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה חֲמוּרָה מִדִּבְרֵיהֶם. מִפְּנֵי שֶׁהֻזְכַּר עִקַּר הַדָּבָר בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹקִים מְפֹרָשׁ וְצִוָּה הש"י עָלָיו בִּפְרָט. וְיֵשׁ דְּרָכִים וּצְדָדִים יִמָּצְאוּן שָׁם דִּבְרֵי סוֹפְרִים חֲמוּרִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה. כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חֹמֶר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁהָאוֹמֵר אֵין תְּפִלִּין לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה פָּטוּר, חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַיָּב. וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים חַיָּב מִיתָה. וְעַתָּה הֲלֹא לְךָ לָדַעַת מִפְּנֵי מָה הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים חַיָּב יוֹתֵר מִן הָעוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. וְזֶה פֵּשֶׁר הַדָּבָר. כִּי הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן. כִּי תֵּקַל מִצְוָתָם בְּעֵינָיו לֹא מֵהִתְגַּבֵּר יִצְרוֹ עָלָיו. אֲבָל כִּי תִכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת אוֹר דִּבְרֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּךְ לְנֹגַהּ הָאֱמוּנָה. וְלֹא מָשַׁךְ בְּעֹל גְּזֵרָתָהּ. וְלֹא יִטְרַח לְקַיֵּם מַאֲמָרָם כִּי לֹא נִכְתַּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה. וְלֹא נָהַג כְּדֶרֶךְ הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ וְנָקוֹט בְּפָנָיו. וְיִירָא וְיֵצֶר לוֹ כִּי יַשִּׁיאֵהוּ יִצְרוֹ לַחֲטֹא. עַל כֵּן מִשְׁפַּט מָוֶת יִהְיֶה לָאִישׁ כִּי הִפִּיל דָּבָר מֵאֶחָד מִכָּל דְּבָרָיו הַטּוֹבִים. וְהוּא כְּאוֹמֵר נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְדוֹמֶה לְמַה שֶׁכָּתוּב בְּעִנְיַן זָקֵן הַמַּמְרֶה אֶת פִּי חֲכָמִים (דברים י"ז:י"ב) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן וְגוֹ'. וְהַשֵּׁנִית כִּי הָאִישׁ הַהוּא רָחוֹק מִן הַתְּשׁוּבָה. אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֵין הַדָּבָר חָמוּר עָלָיו כִּי יִשְׁנֶה בְּאִוַּלְתּוֹ תָּמִיד. וְהַחֵטְא הַקַּל עָנְשׁוֹ יוֹתֵר מִן הֶחָמוּר בְּהִכָּשֵׁל בּוֹ הַחוֹטֵא פְּעָמִים רַבּוֹת.