Részlet #56

וְיֵשׁ אַזְהָרוֹת שֶׁאֵין מִקְצָת הֶהָמוֹן שׁוֹמְרִים עִקַּר הָאַזְהָרוֹת כְּמוֹ הַחַבָּלָה וְהַהַכָּאָה. שֶׁהַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ"ה:ג') אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף. וְרַבִּים עוֹבְרִים עַל הַלָּאוִין הָאֵלֶּה בְּהַכָּאַת נְשׁוֹתֵיהֶם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמֵּרִים יָד עַל חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב':י"ג) וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ. לָמָּה הִכִּיתָ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא תַכֶּה. וְאִיּוֹב אָמַר (איוב ל"א:כ"א) אִם הֲנִיפוֹתִי עַל יָתוֹם יָדִי. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה רַב הוּנָא קָצַץ יַד הַמַּכֶּה, אָמַר (איוב ל"ח:ט"ו) וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר. וְכֵן בְּהַשְׁחָתַת הַזָּקָן. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ט:כ"ז) וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ. וְהַחַטָּאִים מַנִּיחִים חוּט הַשֵּׂעָר. וְעִקְּרֵי פִּרְקֵי הַפֵּאוֹת לֹא נֵדַע מְקוֹמָם אַיֵּה, וְהִנָּם בָּנִים מַשְׁחִיתִים בְּעִקַּר הַפֵּאָה, וְהַקָּפַת פְּאַת הָרֹאשׁ אֲסוּרָה גַּם בְּמִסְפָּרַיִם כְּעֵין תַּעַר. וְיֵשׁ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְרוּ בְּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז. כִּי יִתְפְּרוּ בֶּגֶד צֶמֶר בְּחוּט הַפִּשְׁתִּים. אוֹ יַעֲשׂוּ מִבֶּגֶד פִּשְׁתִּים שָׂפָה לְפִי בֶּגֶד הַצֶּמֶר. אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ (ויקרא י"ח:ו'). כָּל קֵרוּב בָּשָׂר אָסוּר כְּגוֹן הַנְּגִיעָה בִּידֵי אֵשֶׁת אִישׁ. וּפֵרוּשׁ – לְגַלּוֹת עֶרְוָה. כִּי הַקְּרִיבָה מְבִיאָה לִידֵי עֶרְוָה. וְכִי תֹּאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיפֹה נִמְצָא בַּכָּתוּב כִּי גָּדְרָה הַתּוֹרָה גָּדֵר כִּי תֹּאמַר אֲשֶׁר אָסְרָה מַגַּע יָד לְיָד לִהְיוֹת גָּדֵר לַעֲבֵרָה. נְשִׁיבְךָ דָּבָר. הִנֵּה בְּמִצְוַת הַנָּזִיר אֲשֶׁר עִקַּר נְזִירוּתוֹ פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק אוֹ יַתְעֵהוּ רוּחַ זְנוּנִים. אוֹסַרְתּוֹ הַתּוֹרָה מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן. וְכָל זֶה לְגֶדֶר הַרְחָקָה מִמִּשְׁתֶּה הַיַּיִן. וְכֵן אָמְרוּ זַ"ל בַּמִּדְרָשׁ. וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל (שם יט). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי הֻזְהַרְנוּ בָּזֶה לְבִלְתִּי הַכּוֹת אָדָם בְּנוֹ הַגָּדוֹל. פֶּן תִּהְיֶה לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לַחֲטֹא בִּלְשׁוֹנוֹ וּלְהַקְלוֹת אָבִיו. וְכֵן הֻזְהַרְנוּ בָּזֶה שֶׁלֹּא לְזַמֵּן כָּל מִכְשׁוֹל עָוֹן לְיִשְׂרָאֵל וְגַם אֶל הַנָּכְרִי. שֶׁלֹּא יִתֵּן כּוֹס יַיִן לְנָזִיר וְאֵבֶר מִן הַחַי לִבְנֵי נֹחַ. גַּם לֹא יוֹשִׁיט אֵלָיו אֶת אֲשֶׁר אָסוּר לוֹ. וְלֹא יַכְשִׁילֵהוּ בְּאֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהֻזְהֲרוּ בְּנֵי נֹחַ עֲלֵיהֶם.