Részlet #6

<b>הָעִקָּר הַשְּׁלִישִׁי – הַיָּגוֹן:</b> יִשְׁתּוֹנֵן כִּלְיוֹתָיו וְיַחְשֹׁב כַּמָּה רַבָּה רָעַת מִי שֶׁהִמְרָה אֶת יוֹצְרוֹ. וְיַגְדִּיל יָגוֹן בִּלְבָבוֹ וְסַעַר מִתְחוֹלֵל בְּרַעְיוֹנָיו, וְיֵאָנַח בִּמְרִירוּת לֵב. כִּי יִתָּכֵן שֶׁיִּתְחָרֵט וְיֵרַע בְּעֵינָיו עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, וְלֹא הִשְׁלִים חֻקּוֹ בָּזֶה, כִּי גַּם הֶפְסֵד דִּינָר אוֹ אִסָּר קָשֶׁה בְּעֵינֵי הָאָדָם, אַךְ אִם אָבַד עָשְׁרוֹ בְּעִנְיָן רַע וְיָצָא נָקִי מִנְּכָסָיו, נַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבַל וְתִכְבַּד אַנְחָתוֹ וְנַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ. וְכֵן עַל צָרוֹת רָעוֹת וְרַבּוֹת כְּאֵבוֹ נֶצַח, וְיָגוֹן בִּלְבָבוֹ יוֹמָם. וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה רָאוּי שֶׁיִּצְטַעֵר וְיֵאָנַח מִי שֶׁהִמְרָה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהִשְׁחִית וְהִתְעִיב עֲלִילָה לְפָנָיו, וְלֹא זָכַר יוֹצְרוֹ אֲשֶׁר בְּרָאוֹ יֵשׁ מֵאַיִן, וְחֶסֶד עָשָׂה עִמּוֹ, וְיָדוֹ תַּנְחֵהוּ בְּכָל עֵת, וְנוֹצֵר נַפְשׁוֹ בְּכָל רֶגַע, וְאֵיךְ מְלָאוֹ לִבּוֹ לְהַכְעִיס לְפָנָיו? וְאֵיךְ טָח מֵרְאוֹת עֵינֵי הַחוֹטֵא מֵהַשְׂכִּיל לְבָבוֹ? וְהַמַּשְׂכִּיל אֲשֶׁר נִפְקְחוּ עֵינָיו, יוּחֲקוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּלְבָבוֹ וְיָבוֹאוּ חַדְרֵי רוּחוֹ. וּמַדְרֵגוֹת הַתְּשׁוּבָה וּמַעֲלוֹתֶיהָ לְפִי גֹּדֶל הַמְּרִירוּת וְעֹצֶם הַיָּגוֹן. וְהִיא הַתְּשׁוּבָה אֲשֶׁר תָּבֹא מִדֶּרֶךְ טֹהַר הַנֶּפֶשׁ וְזַכּוּת שִׂכְלָהּ, כִּי לְפִי שִׂכְלוֹ וּכְפִי אֲשֶׁר תִּפָּקַח עֵינָיו יִרְבּוּ וְיַעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד יְגוֹנָיו בְּרַעְיוֹנָיו עַל רֹב עָנְיוֹ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טז): "כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי" – בֵּאוּרוֹ, כַּאֲשֶׁר יַעֲטֹף וְיִצְטַעֵר הָרוּחַ שֶׁהוּא מִלְּפָנַי כִּי הוּא מִן הָעֶלְיוֹנִים, וְיַעַטְפוּ נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֲנִי עָשִׂיתִי, לֹא אָרִיב עוֹד וְלֹא אֶקְצֹף, כִּי אֵיךְ לֹא אָחֹן וַאֲרַחֵם עַל נֶפֶשׁ יְקָרָה אֲשֶׁר הוּא מִלְּפָנַי וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי? עַל כֵּן יֵקַל הֶעָוֹן כְּפִי אֲשֶׁר תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה וְהָאֲנָחָה עָלָיו, כִּי הַיָּגוֹן יָבֹא מֵאֵת טֹהַר הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה, וְנִרְצְתָה בָּזֶה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר תֵּרָצֶה בְּרוֹב יִסּוּרֵי הַגּוּף וּמַכְאוֹבָיו. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה, כִּי הַמֶּלֶךְ יַחְמֹל עַל חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵּיתוֹ הַקְּרוֹבִים אֵלָיו, וְהֵם מֵאֲצִילֵי אֶרֶץ הַנִּכְבָּדִים, וְיִתֵּן לָהֶם חֲנִינָה יוֹתֵר מֵחֶמְלָתוֹ עַל הָרְחוֹקִים וְהַפְּחוּתִים, וְאָמַר "וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי" – לְקִרְבָתָן אֶל הָעֶלְיוֹנִים, אַף עַל פִּי שֶׁהַגּוּף וְהַכֹּל מַעֲשֵׂי יָדָיו. וְכָמוֹהוּ (שמות לב, טז): "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים הֵמָּה". וְעוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה לא, א) שְׁלוֹשָׁה שֻׁתָּפִים יֵשׁ בָּאָדָם – אָבִיו וְאִמּוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְפִי שֶׁאֵין לָאָב וְלָאֵם שֻׁתָּפוּת בַּנְּשָׁמָה, עַל כֵּן אָמַר: "וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי". וְאָמְרוֹ: "וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי" – יוֹרֶה עַל אָמְרוֹ "כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי", כִּי עִנְיָנוֹ כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ. וְאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים לח, י): "ה' נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה". בֵּאוּרוֹ גְּלוּיָה לְפָנֶיךָ כָּל תַּאֲוָתִי כִּי אֵינֶנָּה זוּלָתִי לַעֲבוֹדָתְךָ. וְאַתָּה יוֹדֵעַ אַנְחָתִי כִּי אֵינֶנָּה עַל עִסְקֵי עוֹלָם וְהַדְּבָרִים הַכָּלִים. זוּלָתִי עַל חֶטְאִי וְעַל קֹצֶר יָדִי בַּעֲבוֹדָתְךָ. וְאָמַר אֶחָד מִן הַמִּתְנַפְּלִים בְּחִין עֶרְכּוֹ. אַנְחָתִי מִפַּחְדְּךָ, הִרְחִיקָה מִמֶּנִּי הָאֲנָחוֹת. דַּאֲגָתִי מִקֹּצֶר יָדִי בַּעֲבוֹדָתְךָ, הִרְחִיקָה מִמֶּנִּי הַדְּאָגוֹת.