Részlet #70

עוֹד אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם – (משלי כ"ה:כ"ו-כ"ז) מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע. אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד. כִּי כַּאֲשֶׁר יִרְפֹּשׂ הָאָדָם אֶת הַמַּעְיָן בְּרַגְלָיו, יִדְלַח מֵימָיו לְפִי שָׁעָה. אַחֲרֵי כֵן יִשְׁקְטוּ הַמַּיִם וְיִהְיוּ צְלוּלִים כְּבָרִאשׁוֹנָה. כֵּן הַצַּדִּיק כַּאֲשֶׁר הוּא מָט לִפְנֵי רָשָׁע לֹא תֻּשְׁפַּל מַעֲלָתוֹ וְלֹא תִּמְעַט בַּעֲבוּר זֹאת, וְאִם הוּא עָכוּר לְפִי שָׁעָה – שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ וּכְבוֹדוֹ. אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב. אֲבָל הַרְבּוֹת הַחֵקֶר בִּכְבוֹד צַדִּיקִים כְּבוֹד הַחוֹקֵר. כִּי נִזְכַּר הַצַּדִּיק בַּפָּסוּק שֶׁלְּמַעְלָה. וּמִלַּת הַרְבּוֹת נִמְשֶׁכֶת לְחֵקֶר כְּבוֹדָם, כַּמִּשְׁפָּט בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים. וְהַמִּכְשׁוֹלִים הַנִּמְצָאִים בִּכְבוֹד הָרְשָׁעִים רַבִּים וִידוּעִים. כִּי יֵשׁ בִּכְבוֹדָם חִלּוּל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה. וְהוּא עָוֹן הַמְּכַלֶּה מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר. וְהַשֵּׁנִית – כִּי רַבִּים נִמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם וְאוֹחֲזִים מַעֲשֵׂיהֶם. וְהַשְּׁלִישִׁית – כִּי הַמִּתְחַבְּרִים לָהֶם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים כְּמַעֲשֵׂיהֶם מְקַבְּלִים פֻּרְעָנִיּוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. כַּאֲשֶׁר זָכַרְנוּ כְּבָר. וְהָרְבִיעִית – כִּי הֵם מַכְנִיעִים כְּבוֹד אַנְשֵׁי אֱמֶת. וּמְבַטְּלִים הָעֲבוֹדָה. וְאֵין הַצְלָחָה לִכְבוֹד הַצַּדִּיקִים זוּלָתִי אַחֲרֵי הַשְׁפָּלַת כְּבוֹדָם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י"ד:י"א) בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִיחַ. וְנֶאֱמַר (משלי י"א:י"א) בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס. עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כד:) כִּי יֵשׁ בִּכְלַל מָה שֶׁכָּתוּב כִּי דְבַר ה' בָּזָה הַמְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תוֹרָה בַּמְּבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת. וְכָל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק. וְהַקּוֹרֵא בְּסִפְרֵי מִינִין. וּמָה שֶׁכָּתוּב וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בָּשָׂר. עוֹד שָׁנִינוּ כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ס':כ"א) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְהָאֶפִּיקוֹרוֹס. וְהִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמַּאֲמָר הַזֶּה לְהַאֲמִין כִּי נִכְתְּבָה אֱמוּנַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים בַּתּוֹרָה. וְכִי הִיא אַחַת מֵעִקָּרֶיהָ. וְאֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנִּתְפָּרְשָׁה בָּהֶן תְּחִיַּת הַמֵּתִים בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ב:ל"ט) אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סא.) יָכוֹל מִיתָה בְּאֶחָד וּתְחִיָּה בְּאֶחָד, ת"ל מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, כְּשֵׁם שֶׁהַמַּחַץ וְהָרְפוּאָה בְּאֶחָד, כָּךְ מִיתָה וּתְחִיָּה בְּאֶחָד. וְעִנְיַן הָאֶפִּיקוֹרוֹס – פֵּרְשׁוּ בּוֹ זַ"ל כִּי הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נוֹהֵג בְּדֶרֶךְ מוֹרָא וְהִדּוּר בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְבַזֶּה אוֹתָם. כְּגוֹן שֶׁהוּא מְבַזֶּה חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם. וְלֹא שָׂם כָּבוֹד לְתוֹרַת הֶחָכָם. כִּי אַחֲרֵי שֶׁאֵין הַתּוֹרָה הֲדוּרָה בְּעֵינָיו לִנְהֹג בָּהּ דֶּרֶךְ כָּבוֹד אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. כִּי גַּם זֶה בִּמְחַלְּלֵי הַתּוֹרָה יֵחָשֵׁב. עַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים כב:) אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא (דברים ו':י"ג) לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.