Részlet #82

<b>הַחֵלֶק הַתְּשִׁיעִי</b> – בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ בְּסִפּוּר דְּבָרִים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ וְהַגָּדַת מְאֹרָעוֹת. אֲבָל יַחֲלִיפוּ דְּבָרִים עַל אוֹדוֹת חֶפְצֵיהֶם מֵאֵין הֶפְסֵד לְאָדָם בַּדָּבָר. אַךְ יִמְצְאוּ כִּמְעַט הֲנָאָה בְּשִׁקְרוּתָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם מַרְוִיחִים מָמוֹן בְּכָךְ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי גַּם זֶה אָסוּר הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ט':ד') לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר. אַךְ אֵין עָנְשָׁם כְּעֹנֶשׁ הַמְּשַׁקְּרִים לְלֹא דָּבָר אֲשֶׁר זָכַרְנוּ עִנְיָנָם בַּחֵלֶק הַחֲמִישִׁי (צ"ל הָרְבִיעִי) הִנֵּה אֵלֶּה חֶלְקֵי כַּת שֶׁל שַׁקָּרִים. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ לְךָ עִקָּרִים. בְּדַרְכֵי אִישׁ אֱמוּנִים. וְכִי הֵמָּה יְסוֹדוֹת לַנֶּפֶשׁ. <b>וְזֶה דְּבַר כַּת הַחֲנֵפִים.</b> עִנְיַן הַכַּת הַזֹּאת נֶחְלָק לְתִשְׁעָה חֲלָקִים – הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן – הֶחָנֵף אֲשֶׁר הִכִּיר אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע כִּי יֵשׁ עָוֶל בְּכַף חֲבֵרוֹ וְכִי הֶחֱזִיק בְּתַרְמִית. אוֹ כִּי חָטָא אִישׁ לְאִישׁ בְּלָשׁוֹן הָרַע אוֹ בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים. וְיַחֲלִיק לוֹ לָשׁוֹן הָרַע [לאמר] לֹא פָּעַלְתָּ אָוֶן. הַמְעַט מִמֶּנּוּ עֲוֹן הַנִּמְנָע מִן הַתּוֹכָחָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ט:י"ז) הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. וְיוֹסֵף לַחֲטוֹא עַל אָמְרוֹ לֹא חָטָאתָ. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כ"ג:י"ד) וְחִזְּקוּ יְדֵי מְרֵעִים. וְהִנֵּה זֶה בְּיַד הֶחָנֵף הָאֱוִיל עָוֹן פְּלִילִי. כִּי לֹא יְקַנֵּא לָאֱמֶת. אֲבָל יַעֲזֹר אַחֲרֵי הַשֶּׁקֶר. וְיֹאמַר לָרַע טוֹב. וְיָשֵׂם חֹשֶׁךְ לְאוֹר. גַּם נָתַן מִכְשׁוֹל לִפְנֵי הַחוֹטֵא מִשְּׁנֵי פָּנִים. הָאֶחָד. כִּי אֵינוֹ נִחָם עַל רָעָתוֹ. וְהַשֵּׁנִי. כִּי יִשְׁנֶה בְּאִוַּלְתּוֹ בְּיוֹם מָחָר. כִּי הִלֵּל רָשָׁע הֶחָנֵף אוֹתוֹ עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ. מִלְּבַד כִּי יִשָּׂא עֹנֶשׁ עַל הַנֶּזֶק אֲשֶׁר הִזִּיק לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ הַחוֹטֵא עַל צַדְּקוֹ מִי אֲשֶׁר חָטָא לוֹ. מִלְּבַד כִּי יֵעָנֵשׁ עַל דְּבַר שֶׁקֶר. שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ה':ז') תְּאַבֵּד דּוֹבְרֵי כָזָב. וְנֶאֱמַר (משלי י"ז:ט"ו) מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם. כָּל שֶׁכֵּן אִם הָעָוֶל אֲשֶׁר בְּכַף רָשָׁע חֲבֵרוֹ גָּלוּי לָרַבִּים. כִּי בֶּאֱמֹר אֵלָיו הֶחָנֵף לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם זַךְ אַתָּה בְּלִי פָשַׁע. חִלֵּל וּבִזָּה דָּת וָדִין. וְחַיָּב הָאָדָם לִמְסֹר עַצְמוֹ לְסַכָּנָה וְאַל יַשִּׂיא אֶת נַפְשׁוֹ עֲוֹן אַשְׁמָה כָּזֹאת. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל עִנְיַן אַגְרִיפַּס שֶׁהָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְפָסוּק זֶה (דברים י"ז:ט"ו) לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְאָמְרוּ לוֹ אָחִינוּ אַתָּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה שֶׁחָנְפוּ לוֹ לְאַגְרִיפַּס. אַף כִּי הַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט אֵין לוֹ לְפַחֵד מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א':י"ז) לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ. וְהַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁהִזְכַּרְנוּ הוּא חֵלֶק אָדָם רָשָׁע הַנִּמְנֶה עִם שְׁתֵּי כִּתּוֹת הָרָעוֹת מִן הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו הַשֶּׁקֶר וְהַחֲנֻפָּה. וְיֵשׁ בְּחֶלְקֵי כַּת חֲנֵפִים. אֲשֶׁר בָּם הֶחָנֵף נִסְפֶּה וְאָבֵד בַּעֲוֹן הַחֲנֻפָּה לְבַד. כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר.