Részlet #83

<b>הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי</b> – הֶחָנֵף אֲשֶׁר יְהַלֵּל רָשָׁע לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם אִם בְּפָנָיו אִם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יַצְדִּיקֶנּוּ עַל חֲמָסוֹ וְלֹא יְכַזֵּב עַל מִשְׁפָּטוֹ. אֲבָל יֹאמַר עָלָיו כִּי אִישׁ טוֹב הוּא. עַל זֶה נֶאֱמַר (משלי כ"ח:ד') עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע. כִּי לוּלֵא אֲשֶׁר עָזַב אֶת הַתּוֹרָה. לֹא הִלֵּל הָעוֹבֵר עַל דְּבָרֶיהָ. וּמֵפֵר מִצְווֹתֶיהָ. וְגַם כִּי לֹא יְשַׁבַּח אֶת הָרָשָׁע זוּלָתִי בַּמֶּה שֶׁנִּמְצָא בּוֹ מִן הַטּוֹב. וְיָלִיץ עָלָיו בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם לְהַגִּיד לָאָדָם יָשְׁרוֹ. גַּם זוֹ רָעָה חוֹלָה. כִּי בְּזָכְרוֹ אֶת הַטּוֹב. וְאֶת הָרַע לֹא יִזְכֹּר. וְעַל כָּל פְּשָׁעָיו יְכַסֶּה. צַדִּיק יֵחָשֵׁב אֵצֶל הַשּׁוֹמְעִים וְיִתְּנוּ לוֹ יְקָר וְיָרִים יָדוֹ וְגָבַר. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ לְהוֹדִיעֲךָ הַמִּכְשׁוֹלוֹת וְהַשְּׁחִיתוֹת הַנִּמְצָאוֹת בִּכְבוֹד הָרְשָׁעִים. עַל כֵּן לֹא נָכוֹן לְהַזְכִּיר צִדְקָתָם בִּלְתִּי אִם יַזְכִּיר רִשְׁעָם וְכִסְלָם. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י':ז') וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. וְנֶאֱמַר (ישעיהו נ"ז:י"ב) אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילוּךְ. פֵּרוּשׁ לֹא יוֹעִילוּךְ מַעֲשִׂים הַטּוֹבִים לְהַצִּילֵךְ מֵרָעָתֵךְ בְּקוּמִי לַמִּשְׁפָּט. בְּעָרְכִי לְעֻמָּתָם רֹב פְּשָׁעַיִךְ וּמַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעַיִךְ. כִּי דִּבְרֵי עֲוֹנוֹתַיִךְ גָּבְרוּ מֵהֶם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי מִי שֶׁעֲוֹנֹתָיו מְרֻבִּין מִזְּכֻיּוֹתָיו נִכְתָּב וְנֶחְתָּם לְמִיתָה. וְהָרְשָׁעִים נִכָּרִים הֵם בְּשִׂיחָתָם וְהַנְהָגָתָם כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ לְךָ בְּשַׁעֲרֵי יִרְאַת חֵטְא. וְהִנֵּה הַצַּדִּיקִם יְתַעֲבוּ הָרָשָׁע. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ט:כ"ו) תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל. וַאֲשֶׁר בְּסוֹד הַצַּדִּיקִים לֹא יִהְיֶה. אִם תַּעֵב לֹא יְתַעֲבֶנּוּ. גַּם קֹב לֹא יִקֳּבֶנּוּ. גַּם בָּרֵךְ לֹא יְבָרְכֶנּוּ. וְיִתָּכֵן כִּי יִקֶר מִקְרֶה הַמְשַׁבֵּחַ אֶת הָרָשָׁע מִדֶּרֶךְ פְּתַיּוּת. כִּי הַפֶּתִי אוֹמֵר לְשַׁבֵּחַ טוֹב הוּא, אִם הָיוֹ יִהְיֶה עַל דְּבַר אֱמֶת, וְאִם תִּהְיֶה תְּמוּרָתוֹ. וּמִבְּלִי הַדַּעַת שַׁבֵּחַ הוּא אֶת הַמֵּתִים. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל הָרְשָׁעִים רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ בַּחַיִּים. וּמֵתִים קְרוּיִים שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט':ה') וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה. וְהַשְּׁגָגָה הַזֹּאת עוֹלָה זָדוֹן כִּי לֹא יֶאֱהַב הָעֶבֶד אֶל הָאָדוֹן. אִם יֶאֱהַב מְשַׂנְאָיו וִיקָרֵב רְחֵקָיו. הֲלֹא לָהֶם לָדַעַת מִדֶּרֶךְ הַדַּעַת כִּי כֵן. וְנֶאֱמַר (משלי ג':ל"ה) וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ פֵּרוּשׁוֹ.