Részlet #87

<b>הַחֵלֶק הַתְּשִׁיעִי</b> – הַמְכַבֵּד אֶת הָרְשָׁעִים מִדֶּרֶךְ שָׁלוֹם. אָמְנָם לֹא יְדַבֵּר טוֹב עַל הָרָשָׁע. וְלֹא יִתְנַהֵג בִּכְבוֹדוֹ עַל דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יַחְשְׁבוּ בְּנֵי אָדָם כִּי יְכַבְּדֶנּוּ מֵאֲשֶׁר יָקָר בְּעֵינָיו נִכְבָּד. כִּי לֹא יַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד זוּלָתִי כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּכַבְּדִים בְּנֵי הָאָדָם אֶת הָעֲשִׁירִים. מִדֶּרֶךְ סִלְסוּל. וּלְתִקְוַת תּוֹעֶלֶת. בַּעֲבוּר כִּי צָלְחָה דַּרְכָּם וְלֹא מִפְּנֵי חִין עֶרְכָּם. וְאַף גַּם זֹאת יֵשׁ חֵטְא וְאַשְׁמָה בַּדָּבָר הַזֶּה כִּי אִם הֻתַּר לְכַבֵּד הָעֲשִׁירִים. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים. שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ':י"א-י"ב) וּרְאֵה כָל גֵּאֶה וְהַשְׁפִּילֵהוּ. רְאֵה כָל גֵּאֶה הַכְנִיעֵהוּ וַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּם. אַךְ הַחֵלֶק הַזֶּה הֻתַּר. מִדְּאָגָה מִדָּבָר פֶּן יַזִּיק הָרָשָׁע וְיִגְרֹם הֶפְסֵד בִּזְמַן שֶׁיַּד הָרָשָׁע תַּקִּיפָה. וּשְׁעָתוֹ חֲצוּפָה. וְאֵין בְּיָדֵנוּ לְהַכְנִיעוֹ (ובחליו) [וּבְחֵילֵנוּ] לַהֲנִיעוֹ. עַל כֵּן הֻתַּר לְכַבְּדוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּכַבְּדִים בְּנֵי הָאָדָם אַנְשֵׁי זְרוֹעַ רָמָה. מִפַּחַד וְאֵימָה. בְּקִימָה וְהִדּוּר וְדוֹמֶה לָהֶם. אַךְ לֹא יְשַׁבְּחֶנּוּ וְלֹא יְדַבֵּר טוֹב עָלָיו לִבְנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוטה מא:) מֻתָּר לְהַחֲנִיף אֶת הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. <b>וְזֶה דְּבַר כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע.</b> אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ערכין טו:) כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִקָּר. שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ב:ה') אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. וְעַל כֵּן חֲשָׁבוּהוּ כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִקָּר. כִּי הוּא מְסַבֵּב וְגוֹרֵם נֶזֶק גָּדוֹל וְרָעָה רַבָּה לַחֲבֵרָיו. בְּהַבְאִישׁוֹ אֶת רֵיחָם בְּעֵינֵי הָעָם. אוֹ בִּשְׁאָר דַּרְכֵי הֶפְסֵד. וְלֹא יִתָּכֵן אֲשֶׁר יָכִין אָדָם לַחֲבֵרוֹ כְּלִי מַשְׁחִית וְנֶזֶק מַר מִמָּוֶת. מִבְּלִי שֶׁיּוֹעִיל לְעַצְמוֹ בָּזֶה תּוֹעֶלֶת וְרֶוַח מָמוֹן. בִּלְתִּי אִם לָכַד יִצְרוֹ אֶת נַפְשׁוֹ וּפָרַק עֹל שָׁמַיִם מֵעָלָיו וְנִתֵּק הַמּוֹסֵרוֹת. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִזְמוֹר בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל וְגוֹ'. אֱלֹקִים זֵדִים קָמוּ עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם. וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם – כִּי נִתְכַּוְּנוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתָם שָׁאוּל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם (שמואל א כ"ג:כ"א) בְּרוּכִים אַתֶּם לַה' כִּי חֲמַלְתֶּם עַל אֲדוֹנֵיכֶם. וְלֹא שָׂמוּ אֱלֹקִים לְנֶגְדָּם. שֶׁכָּתַב בְּתוֹרָתוֹ (דברים כ"ז:כ"ד) אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר, וְנֶאֱמַר (קהלת י':י"א) וּמָה יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן, וְנֶאֱמַר עַל דּוֹאֵג (תהילים נ"ב:ה') הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ וְגוֹ' אָהַבְתָּ רָּע מִטּוֹב שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה, וּפֵרְשׁוּ בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים מָה יִתְרוֹן לְךָ וּמָה בֶּצַע כִּי סִפַּרְתָּ לָשׁוֹן הָרַע. הֲלֹא לְמָמוֹן לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ אַךְ עָשַׁרְתָּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (שמואל א כ"א:ח') אַבִּיר הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל. אֵין זֶה כִּי אִם אָהַבְתָּ אֶת הָרַע מִן הַטּוֹב, וְשֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק. כִּי פָּרַקְתָּ עֻלּוֹ. וְנֶאֱמַר (משלי ו':ל') לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב וְגוֹ' וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב וְגוֹ' רוֹצֶה לוֹמַר כִּי הוּא רַע מִן הַגַּנָּב שֶׁהוּא צָרִיךְ לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי בַּעַל לָשׁוֹן הָרַע, מִשְּׁנֵיהֶם רַע, כִּי יֶחֱטָא חֲטָאָה גְּדוֹלָה מִבְּלִי הֲנָאָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק"כ:ג') מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה.