Részlet #89

וְאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי כ"א:כ"ד) זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן. פֵּרוּשׁ – הַלֵּץ אֲשֶׁר גָּבַר זְדוֹנוֹ. לְהַכּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ. בְּגַאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ. וְעֶבְרָתוֹ וַחֲרוֹנוֹ. אַל תֹּאמַר כִּי בִּלְשׁוֹנוֹ לְבַד יַכֶּה. וְלֹא בְּמַעֲשֶׂה כִּי יָדוֹעַ תֵּדַע. כִּי הוּא עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן. רְצוֹנוֹ לוֹמַר – כִּי אִם לֹא יוּכַל לְהַכּוֹת אֶת אוֹיְבָיו בִּלְשׁוֹנוֹ. וְיוּכַל הַכּוֹת בּוֹ בְּמַעֲשֶׂה. יַכֶּה בַּעֲבֵרָה וְלֹא יַחְמֹל. כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיַן דּוֹאֵג. כִּי כַּאֲשֶׁר צִוָּה שָׁאוּל לְהַכּוֹת בַּכֹּהֲנִים. וַיְמָאֲנוּ אֲנָשָׁיו לְהַכּוֹתָם. אָמַר לְדוֹאֵג אַתָּה הִכִּיתָ בַּלָּשׁוֹן אַתָּה תַּכֶּה בַּחֶרֶב. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כ"ב:י"ח) סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים. <b>וְהָרְבִיעִי</b> – אִם יָשׁוּב בַּעַל הַלָּשׁוֹן בִּתְשׁוּבָה. צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְחִילָה לַאֲשֶׁר מוּצָק לוֹ מִזַּעַם לְשׁוֹנוֹ. וְהוּא לֹא יִזְכֹּר מִסְפַּר כֻּלָּם. כִּי רַבִּים מַכְאוֹבִים הִכְאִיב. וְכַמָּה נְפָשׁוֹת הִדְאִיב. גַּם רַבִּים מֵאֲשֶׁר זָכַר. כִּי אוֹתָם עָכַר. וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי הִדִּיחַ עֲלֵיהֶם אֶת הָרָעָה. יִתְבַּיֵּשׁ לְהוֹדִיעָם וּלְגַלּוֹת אָזְנָם עַל אֲשֶׁר גְּמָלָם רָעָה. כִּי הוּא מַכֶּה וְאֵין מַכָּתוֹ יְדוּעָה כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק"כ:ג'-ד') מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים. עַל כֵּן נִמְשָׁל לָשׁוֹן הָרַע לְחֵץ. כִּי הַמּוֹשֵׁךְ בַּקֶּשֶׁת פְּעָמִים רַבּוֹת יִשְׁלַח חִצָּיו בְּאָדָם וְלֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. וְעוֹד עַל עִנְיָן אַחֵר נִמְשָׁל לְחֵץ. כִּי שׁוֹלֵף הַחֶרֶב אִם נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל הָאָדָם בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלָיו. יָשִׁיב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ. לֹא כֵן זוֹרֵק הַחֵץ כִּי אֵין בְּיָדוֹ לַהֲשִׁיבָהּ. כֵּן בַּעַל לָשׁוֹן הָרַע. אַחַר אֲשֶׁר יָצָא הַדָּבָר מִפִּיו לֹא יוּכַל לִתְקֹן. וּפְעָמִים שֶׁיְּדַבֵּר עַל פְּגַם מִשְׁפָּחָה. וְהִזִּיק כָּל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו. וְלֹא תַּגִּיעַ אֵלָיו מְחִילָה מִזֶּה. עַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הַמְדַבֵּר בִּפְגַם הַמִּשְׁפָּחָה אֵין לוֹ כַּפָּרָה עוֹלָמִית. וְהִנֵּה הַמְשַׁלֵּחַ לְשׁוֹנוֹ. גַּם עַל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה יְדַבֵּר. כִּי עַל מִי לֹא עָבְרָה רָעָתוֹ תָּמִיד. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הָאֶפִּיקוֹרוֹס אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.