Részlet #97

עוֹד זָכְרוּ זַ"ל עַל עִנְיַן לָשׁוֹן הָרַע וְאָמְרוּ – הִנֵּה אִם שָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד. וַתַּעַן וַתֹּאמַר אַיֵּה אֵיפֹה גַּחֲלֵי אֵשׁ כִּי אִם בְּבֵית פְּלוֹנִי אֲשֶׁר תָּמִיד יִצְלֶה בָּשָׂר וְיֹאכַל. זֶה וְהַדּוֹמֶה לוֹ אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע. וְנֶאֱמַר (משלי כ"ז:י"ד) מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קְלָלָה תֵּחָשֵׁב לוֹ. וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ הַמִּקְרָא הַזֶּה עַל הַמְשַׁבֵּחַ אֶת חֲבֵרוֹ בְּשֶׁבַח הַבָּא לְיַד הֶפְסֵד. בְּעִנְיַן הָאוֹרֵחַ אֲשֶׁר יָצָא אֶל רְחוֹב הָעִיר וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וַיְסַפֵּר אֶת אֲשֶׁר גְּמָלוֹ בַּעַל הַבַּיִת טוֹבָה כִּי טָבַח טֶבַח וְהֵכִין לָאוֹרֵחַ הַבָּא אֵלָיו. וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע דְּבַר הָאוֹרֵחַ יִתְלַקְּטוּ אֲנָשִׁים רֵיקִים וְיָסוּרוּ אֶל בֵּית בַּעַל הַבַּיִת. וְחַיָּב הָאָדָם לִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֶׁלֹּא יֵחָשֵׁד בִּדְבָרָיו וְאַל יִתְּנוּ אוֹתוֹ כִּמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע. וְאִם יָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי הַחֲשָׁד בָּזֶה. הִנֵּה הִשְׁחִית מוּסָרוֹ וְיֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַזֶּה אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע.